הקסילופון הקסום
"וסטי" 14.08.2009 / מרינה סוקולובסקיה / דמיטרי מ. אפשטיין
שמה של אירינה גרייבר בישראל מוכר לרבים. בהופעות הקסילופון שלה משתתפים מבוגרים וצעירים כאחד. מאזינים מתיישבים וכמו מכושפים צופים בידיים ובמקלות, שיוצרים שיר מורכב מקולות שונים מתוך צלחות עץ לכאורה חסרי חיים. ואז מופיע הקסם האמיתי: אנשים שאינם מורגלים במוזיקה קלאסית מתחילים לגלות אותה.
אירינה גרייבר היא כמעט האישה היחידה בארצנו - פרקוסיוניסטית, שמבצעת סולו בתוכניות קלאסיות נרחבות, תוך שימוש במרימבה, פעמונים, קסטנייט וכלי הקשה אחרים בנוסף לקסילופון. נפגשנו עם אירינה בין ההופעות.
- אירינה, כלי הקשה סולו - לא כל כך שגרתי בישראל, אבל הנישה הזו כאן מלאה. יש לנו מגוון אמנים איקוניים, כמו חן צימבליסטה וצמד פרקדו. איך שורדים שוק מוזיקה כל כך הדוק?
-כל האמנים האלה מבצעים בעיקר מוסיקה עכשווית, שנכתבה במיוחד עבור כלים כאלה. אני מנגנת קלאסיקות המעובדות לכלי הקשה, בין אם זו מוזיקה סימפונית, ווקאלית או אינסטרומנטלית. תוכנית נפרדת ברפרטואר שלי מורכבת ממוזיקה מאופרות, מחזות זמר ואופרטות - פתיחות ל"חתונה של פיגארו" ו"כרמן", שיר של יהודית מהאופרטה של להר ... היצירות הבאות עובדו על ידיי לקסילופון, מטלופון ופסנתר : "רומנטיקה" של סבירידוב, הפתיחה ל"הספר מסביליה" מאת רוסיני, "פנטזיית הקונצרט" של סרסטה.
- איך למעשה התחלת להתעניין בכלי הקשה?
- מילדותי תמיד רציתי לעשות מוזיקה, אבל בגלל פציעה באצבע נאלצתי לנטוש את החלום שלי לנגן בפסנתר. אז ההורים שלי בחרו בשבילי קסילופון, למרות שלא היה להם שום קשר למוזיקה. כבר בשנה הראשונה שלי בקונסרבטוריון של טשקנט התחלתי לעבוד בקולקטיבים גדולים - תחילה בטשקנט, אחר כך במוסקבה ובירוסלבל - ולאחר שעליתי ארצה החלטתי להמשיך בקריירת הסולו שלי.
מאוד רציתי להגיע לרמה חדשה, אז הכנתי תוכנית של קלאסיקות פופולריות המעובדות לקסילופון, שחוברה במיוחד לקהל הישראלי, והתוכנית הזו זכתה להצלחה רבה כמעט מהרגע הראשון. עכשיו, כשאני חוגגת עשור של הופעות בישראל, יש לי כמה תוכניות קונצרט. החלק החיוני בכל תוכנית הוא המוסיקה של מלחינים עכשוויים שכותבים בייחוד לתופים. עיבדתי את המחזה של קייקו אבה "חלום פריחת הדובדבן" לקסילופון סולו. מדי פעם אני מבצעת להיטי ג'אז בהופעות שלי, כמו הפליסנדר של עדי קורט. בפרט לביצוע "מחזות קטנים" של אניקה ובודו, אני מביאה סט שלם של כלי נגינה להופעות: תוף מוקש, בונגים, כמה צלחות, משולש, פעמון פרה, hi-hat, קופסה קטנה. זו קטע מאוד מעניין בו אפילו הפסנתר נשמע כמו כלי הקשה אמיתי. הקומפוזיציה הזו מתקבלת תמיד בחום על ידי מאזיני.
- איזה קטגורית קהל הולכת להופעות שלך?
- הוזמנתי להופיע במועדונים קטנים עבור אנשים מעל גיל 50 במשך תקופה ארוכה, אבל לאחרונה התחלתי להופיע גם במערות הפעמון בבית גוברין (שיש להם אקוסטיקה מרשימה ביותר), בבית טיכו בירושלים, בלטרון ובבית ג'מאל. וכאן התחילו להגיע אלי צעירים שמתעניינים בקלאסיקה וגם במוזיקה מודרנית. בנוסף לאלה, הלחנתי וביימתי את האגדה "פרח הקסם" לילדים מגיל 5 עד 9. מופע זה עבר בהצלחה במתנ"סים ובבתי ספר רבים ברחבי הארץ ובאמצע ספטמבר נשחק האגדה בלטרון.
- כשיצרת את "פרח הקסם", התבססת על אופיים של הילדים הישראליים?
- כן, מכיוון שאני עובדת בבתי ספר די הרבה, מלמדת ילדים לנגן על דרבוקה, קסילופון ומטלפון, ואני מכירה את המנטליות של הילדים הישראליים די טוב.
- ההופעות שלך מלוות לרוב בסיפורים אודות כלי נגינה כלשהו. מה גרם לך להפיק תוכנית כזו?
- אחרי הקונצרטים הראשונים שלי בישראל, מאזינים התחילו לפנות אלי בשאלות כמו "למה את מחליפה מקלות כל הזמן?" הבנתי שאנשים יהיו סקרנים לדעת שניתן לנגן עם שניים, שלושה, ארבעה ואפילו עם שישה מקלות על הקסילופון בו זמנית. יתרה מזאת, אני חובבת תופים אדוקה, וצר לי לשמוע כיצד לעתים קרובות אחרי הקונצרט כמה מאזינים אומרים בביטול: "היה לי קסילופון צעצוע בילדותי, גם אני ניגנתי עליו שירים." אחרי הכל, הפוטנציאל של כלי נגינה זה הוא אינסופי!